המשך עבודה אינטואיטיבית עם צבע וטקסט לפי בחירה.
בחלק הזה ( שהיה בכל מקרה בונוס ותוספת לג’אנק גורנל הבסיסי) המצלמה שלי החליטה לא לצלם. כנראה המסר כאן היה- “קצת חופש מהצורך האינסופי שלי לחבר כל הזמן”. הבנתי שהאפשרות לעשות דפים שנחשבים בעיני “פשוטים” יחסית -מאד משמחת ומעוררת כיף גדול.
במשך כל היום נמשכתי לשולחן להמשיך ולהוסיף פרטים קטנים אל הפתיחה.
חשבתי על הזכרונות הרבים שעלו מהפתיחה- רובם קשורים לאנשים שאינם איתי ושאני מוקירה ואוהבת. והידיעה שהם איתי ומלווים אותי בדרך.
בתור סיכום החלטתי להוסיף את רשימת האיחולים שאני מאחלת לעצמי לשנה הקרובה ולהוסיף אותה בכיס לפתיחה…