כתיבה בעקבות המפגש עם הילד/ה
כתבי בצד אחד של הפתיחה כל מה שעלה בפגישה.
אחת התובנות הגדולות שעלו בי בעקבות הדמיון המודרך הוא שהילדה הפנימית העליזה והשמחה, לא היתה תמיד שמחה, היא גם היתה עצובה, הרגישה פחד וחשש. ולכן אני מדחיקה אותה ולא מקבלת אותה אל תוכי. זאת הסיבה שהאנרגייה שלה חסרה לי בחיי היומיום.
בעבודה זו נפגוש את שני הצדדים של אותה ילדה “הסטורית” , הצד השמח והצד העצוב. נקבל את שניהם ואני מקווה שהקבלה הזאת תאפשר לאנרגייה השמחה של אותה ילדה לחזור אל תוך חיינו ולהשפיע עליהם.